כחלק מההצלחה המטאורית שלו בשנתיים האחרונות עם מופעי SOLD OUT אחד אחרי השני במנורה, להיטים מסחררים שאין ישראלי שלא מכיר וקהל מעריצים הולך וגדל, היה אך טבעי לתהות מתי אושר כהן יעשה את הצעד הבא שייתן לו את החותמת הסופית ויכבוש את פארק הירקון. ואתמול, זה קרה. ובגדול.
ישנם שני סוגי מופעים בפארק הירקון, שניהם לגיטימיים באותה מידה: האחד, אותם אומנים, גדולים ככל שיהיו, שצריכים לשלב גימיקים ואלמנטים ייחודיים במופע שלהם בשביל לקנות ולהלהיב את הקהל, אומנים שה'שואו' שהם מספקים הוא חלק מרכזי מהסיבה שאנו רוצים לקנות כרטיס. ויש את אושר כהן.
המופע של אושר כהן אמש היה מופע על טהרת המוזיקה. אפס גימיקים, מאה אחוז קהל שהגיע לשיר ולרקוד אחרי תשעה חודשים כל-כך עצובים וקשים למדינה שלנו. עד כמה לא היו גימיקים במופע הזה? טרנד הטיקטוק של 'פלסטרים' (צלילי הבס, האחד אחרי השני) הוא אחד הטרנדים המצליחים ביותר ב'טיקטוק' בשנה האחרונה וכמעט ולא היה לו ביטוי במופע הזה. וזה היה כל-כך מרשים. היה מרשים ומספק לראות שעדיין במוזיקה הישראלית אנו יכולים לראות אומנים שמצליחים בזכות המוזיקה שלהם, בזכות הנשמה והלב, בזכות האיכות.
בכל הנוגע לשיתופי פעולה על הבמה, ראינו דואט משותף של אושר עם ליאור נרקיס ל'רק שלך', הדואט המשותף שהם הוציאו במסגרת פרוייקט 'מחתנים את הלוחמים' של נרקיס. דואט משותף של כהן עם עדן חסון, שילוב שבעיננו מהווה אחד השילובים האיכותיים שהמוזיקה שלנו יכולה לספק ושת"פ מעולה על הבמה עם מארק אליהו.
הקהל היה בעננים, הכיר כל מילה ומילה בשירים ולא הפסיק לרקוד. אין ספק שלאור המציאות הביטחונית עמה אנו מתמודדים כבר מעל תשעה חודשים, אירוע של הפוגה לנשמה היה משהו נדרש שהרבה אזרחים ואזרחיות חיכו לו. כמובן, בלי לשכוח את החטופים והחטופות שעדיין בשבי החמאס וכולנו מתפללים לשלומם. אושר דאג להזכיר זאת מספר פעמים באירוע ואין ספק שהדבר היה מורגש גם באוויר, בפרט כאשר אושר שר את 'תרקדי', השיר שהוציא על מסיבת הנובה, כאשר לא היה קשה לראות את הדמעות של עשרות האלפים שהצטופפו בפארק.
ומשפט לסיום, אושר כהן הוא אומן ברמה הגבוהה ביותר שסוף-סוף זכה להכרה שהוא ראוי לקבל. אחרי שלוש שנים של עליה מטאורית, היה כל-כך מרגש לראות אותו מגשים חלום, יושב על הבמה המום מעשרות האלפים שהגיעו לפארק הירקון רק בשבילו, מרוגש ונזכר בעבר, בימים שאת הופעותיו מילאו מאות בודדות של אנשים ושואל את הקהל: "מי איתי עוד מהתקופות של פעם".
צילום: עמרי סילבר.
